ערב קסום באולד-טראפורד

כמו קבוצה אלופה אמיתית, בידיוק ברגעי האמת של העונה נכנסה ריאל מדריד לשוונג. לא משנה כמה הפסדים לקבוצות פח כמו סנטאנדר בברנבאו - כשהמנון ליגת האלופות מתנגן ברקע - ריאל מדריד עושה את הסוויץ'. ריאל שיחקה טוב בברנבאו מול יונייטד במשחק הראשון אך לא הצליחה לכבוש. בוסניץ' הציל את יונייטד מהפסד אחרי סדרת הדיפות מעולות והאנגלים היו בטוחים שכאשר הביאו את ההכרעה הביתה(0:0) הכרטיס בחצי הגמר יהיה בידיים שלהם. לא רבים נתנו סיכוי לקבוצה של ויסנטה דל-בוסקה שבאה במטרה להציג משחק הגנה חזק ומתפרצות מהירות בעיקר דרך רדונדו וראול. יונייטד, מחזיקת הטרבל הגאה והקבוצה הטובה באירופה באותם ימים, עלתה עם כל התותחים הכבדים בהתקפה. בריאל, הלגרה צוות על תקן חצי בלם שלישי-חצי קשר אחורי נוסף. 

המשחק התנהל על מי מנוחות בדקות הראשונות כשיונייטד לא הייתה נראית להוטה במיוחד כדי להבקיע, כנראה חשבה שהגול יגיע עם הזמן בזכות הכישרון שיש לשחקניה בחלק הקידמי. דווקא ריאל מדריד הגיעה להזדמנות הראשונה במשחק - רוברטו קרלוס ניצב חופשי ומאושר סמוך לרחבה אך במקום 'לשגר' פצצה לחיבורים הוא העדיף למסור למוריינטס שבעט חלש. ארבע דקות אחר-כך  רוברטו קרלוס הפעלתן כמעט מסדר לריאל מדריד שער, אחרי החזרת כדור רשלנית של נוויל לשוערו, אך ואן דר-חאו חסם את הבעיטה של הברזילאי. רוברטו קרלוס פשוט לא מכיר את המושג להיות בהגנה, ויצא קדימה שוב ושוב. זה מגן זה?

אבל דווקא סאלגדו היה מעורב בשער היתרון, בפעם הראשונה שעבר את החצי - סאלגדו העביר כדור רוחב לא מסוכן במיוחד ורוי קין בפאניקה לא ברורה, דחק לשערו הוא. 1:0 לריאל מדריד ולפי מתמטיקה פשוטה, שער אחד של יונייטד לא יספיק לה כדי להמשיך לשלב הבא ולפגוש את באיירן מינכן, שחזור משחק הגמר באשתקד אך הפעם שלב אחד מוקדם יותר. האולד-טראפורד בהלם. 

השער העיר את יונייטד ואיקר קסיאס הצעיר, עוד לא בן 19, החל לעבוד קשה. בדקה ה-22 הוא הדף נגיחה של יורק אחרי הרמה של גיגס וארבע דקות אחר-כך בקהאם נכנס לרחבה אך לא הצליח להכניע את קסיאס בבעיטה עם רגל שמאל החלשה. בעקבות משחק הגנה יוצא דופן של ריאל וניהול משחק נבון של רדונדו, יונייטד בעיקר הרימה והרימה(ידיים). בדקה ה-38 ריאל ניצלה בנס משער השיוויון - בקהאם הרים קרן, יורק הקדים את קסיאס ונגח טוב לעברו של קול, אולם קראנקה התערב כנראה בעזרת היד ושלח את הכדור לקרן נוספת. שריקת המחצית הגיעה והמומנטום שיונייטד ייצרה - הלך לפח.

ריאל עלתה למחצית השנייה יותר מסוכנת, מה-זה מסוכנת. בדקה ה-48 יונייטד שלחה את כולם קדימה לכדור קרן וריאל ענתה במתפרצת מזהירה - מקמנמן שלח את ראול שפיצח באומנות את מלכודת הנבדל, התקדם לאט אבל בטוח ובעט את הכדור לאיזור היחיד בשער בו השוער ואן דר-חאו לא יכל להושיע. 2:0 לריאל מדריד. יונייטד החלה להילחץ ורוי קין ניסה בכל-זאת להשיב מלחמה, רצה לכפר על השער העצמי האומלל. דקה אחר-כך הוא קיבל כדור נהדר מקול אבל בעט גבוה מעל השער. לא היום של קין, לא היום של מנצ'סטר יונייטד. היום של ריאל מדריד, היום של ראול. 

פרננדו רדונדו נבחר לשחקן השנה בליגת האלופות באותה עונה, והוא הדגים בשידור ישיר בדיוק גם למה. בדקה ה-52 הוא כידר בביטחה עד לאגף שמאל ושם עבר בתרגיל עקב מדהים את הנינג ברג חסר האונים. ראול זיהה את המרתחש, דפק ספרינט מאחוריי ינסן ומול הרשת החשופה גילגל את השני שלו(וכל זה שלוש שנים לפני המשפט המפורסם של פרגוסון) שער מס' 20 לראול בליגת האלופות, 3:0 לריאל מדריד, היינו כחולמים. היונייטד, שלא הייתה מורגלת לרמה כזאת בפריימרליג, נראתה חסרת אונים, כמו מי שאינה מסוגלת להתמודד עם איכות כזאת. קור הרוח שלה אבד. פרגוסון היה עצבני, האדים כמו עגבניה. ודל-בוסקה? גם אחרי השער השלישי המצלמה לא הצליחה להוציא ממנו חיוך. 

פרגוסון זרק למערכה את כל מה שהיה לו - סולשאר ושרינגהאם, מגיבורי קאמפ-נואו אשתקד, על חשבונם של קול וברג. גם דל-בוסקה הגיב עם חילוף משלו והכניס את ג'רמי במקומו של סאביו. יונייטד הצליחה לצמק ולחזור לחיים, לאו דווקא בגלל החילופים. בדקה ה-65 בקהאם לקח את הכדור, פירפר את רוברטו קרלוס ועוד שחקן הגנה נוסף וירה את הכדור לחיבורים. 3:1, יונייטד לא נשברת. דל-בוסקה ניסה לרענן את השורות עם החלפתו של מוריינטס באנלקה. פול סקולס ספג כרטיס צהוב על עבירה מיותרת עוד הרבה לפניכן, עבירה שביצע מתסכול. הוא ידע שגם אם יונייטד תבצע מהפך ענק - הוא לא יהיה בחצי הגמר. זה לא הטריד אותו. אחרי שנכשל פעמיים בעימותים עם קסיאס, הוא הצליח לכבוש בפנדל שתי דקות לסיום,(מקמנמן הכשיל את קין ברחבה) אבל לא יותר. קולינה שרק לסיום אחרי שלוש דקות תוספת זמן. ריאל מדריד רשמה את אחד מנצחונות החוץ הגדולים ביותר שלה. והמשיכה עד לגביע השמיני... 

שער המארקה אחרי המשחק ידע באיזו תמונה לבחור. ראול בגדול במרכז ומימין למעלה תמונה קבוצתית לתפארת. "מול אלופת אירופה, ריאל מדריד במלוא הדרה שיחקה כדורגל לתפארת באולד-טראפורד", נכתב בין היתר. אותה עונה הסתיימה כמובן בגביע השמיני, עם ניצחון 3:0 בפריז על ולנסיה. שלוש עונות אחר-כך שוב פגשנו את מנצ'סטר יונייטד ב-1/4 הגמר. זה היה קונצרט, כדורגל מהאגדות. שוב ראול אימלל את פרגוסון והפעם הפרטנרים היו פיגו וזידאן. ריאל מדריד המשיכה להיות הכבשה השחורה של הסיר.

ההרכבים: 

ריאל מדריד(4-4-2): קסיאס; סאלגדו, איבן קאמפו, קראנקה, רוברטו קרלוס; סאביו(ג'רמי, 65'), הלגרה, רדונדו, מקמנמן(חוליו סזאר, 89'); ראול* ומוריינטס(אנלקה, 72')

מנצ'סטר יונייטד(4-4-2): ואן דר-חאו; נוויל, סתאם, ברג(שרינגהאם, 62'), ארווין(סילבסרטה, 46'); דיוויד בקהאם, קין, סקולס, גיגס; אנדי קול(סולשאר, 62') ויורק

שפט: פ. קולינה(איטליה);