הגביע השמיני

לפי איך שהעונה הזאת התחילה, זה היה אפילו לא הגיוני לחשוב על זה, לדמיין את זה. מי אפילו העז לחלום שרגע לפני שמתפזרים ליורו 2000 בהולנד ובלגיה תשחק ריאל מדריד בגמר ליגת האלופות נגד ולנסיה החזקה בגמר 'כל-ספרדי' הראשון בהיסטוריה? אבל על האופי של ריאל מדריד לא צריך להסביר. באיירן מינכן אמנם חגגה עלינו בשתי רביעיות בשלב הבתים - אבל בחצי הגמר היא קיבלה בראש, בידיוק כמו מחזיקת הטרבל, מנצ'סטר יונייטד. בדיוק כמו ולנסיה הגאה שהשפילה בדרך את ברצלונה.

ריאל מדריד סיימה רק במקום החמישי המאכזב בספרד, מה שאומר שההשלכות של הפסד בגמר היו ברורות מאוד וכבודות מנשוא - עונה מחוץ לליגת האלופות. אבל ויסנטה דל-בוסקה שידר רוגע. ופתח באותו מערך שהביא אותו עד הלום: קסיאס בן ה-19 בין הקורות, מרכז הגנה מעובה עם שלושה בלמים(קראנקה וקאמפו ולא היירו וסאנצ'יז) וראול על תקן מי שמספק כדורים מהקישור לצמד החלוצים. היה ברור שהמשחק יוכרע בין השאר גם במצ'אפ בין מדנייטה לרדונדו, שני הברמוטרים במרכז השדה. סטיב מקמנמן שיחק בעמדה מעט זרה לו בקישור האחורי אך עשה את העבודה מצויין ושילב היטב בין הגנה להתקפה. 

הקצב בפתיחה לא תאם את המעמד. ולנסיה הצליחה לתקוף מהצדדים בשל היסוסים מצד ריאל מדריד, אבל האמת שמהרגע הראשון אפשר היה לדעת מי תצא מנצחת מהגמר הזה. בדקה השישית פלגרינו ספק נגע בכדור בידו וספק לא - השופט האיטלקי החליט שלא לשרוק. בדקה ה-16 ניקלס אנלקה חימם מנועים כשנגח לשער משישה מטרים(לא מספיק חזק) אחרי הרמה של ראול מהאגף, וקניזארס הדף לקרן. ולנסיה הגיבה במתפרצת יפה והראתה שגם היא במשחק(בינתיים) ובסיומה מדנייטה בעט כדור שטוח אחרי מסירה של קלאודיו לופז וקסיאס קלט. אותו לופז ניסה בעצמו ובעט סמוך לקורה דקה לאחר-מכן. המשחק המשיך להתנהל ליד שני השערים - מקמנמן כמעט וכבש שער בבעיטה חלשה מהאוויר אך קניזארס שראה את הכדור בשנייה האחרונה, הצליח להדוף(עד לבעיטה הבאה של 'מקה' מהאוויר). סלגאדו וחררדו ספגו שני צהובים מהירים תוך דקה(37' ו-38') ואחר-כך סאלגדו החל להתעסק בכדורגל: 

רוברטו קרלוס הפציץ בכדור חופשי מ-30 מטרים, ההגנה הדפה וסאלגדו הרים בחצי גלישה עם רגל שמאל החלשה, הרגל שמשמת אותו למדרגות. מוריינטס נגח מצויין ותקע את הכדור בידיוק במקום הנכון - ברווח המצומצם בין קניזארס לקורה. 1:0 לריאל מדריד והקהל באיצטדיון בטירוף. אקורד סיום נהדר למחצית שקטה מצד ריאל בעיקר בזכות רדונדנו שהיה בשיאו. המלחמה של סאלגדו על כדור כמעט אבוד סימלה בידיוק את ריאל מדריד באותו הערב בפרט ובמשחקי האחרונים באירופה בכלל - נחושה, מתלכלכת וכמובן שגם מצליחה ומאיימת. "היירו אמר לי שאני מבקיע בגמר הזה", סיפר מוריינטס לאחר המשחק.

עם פתיחת המחצית השנייה ניסתה ולנסיה לחזור למשחק אך ניכר שלא ציפתה לתרחיש כזה בו תרד בפיגור להפסקה. הקפטן מנדייטה עשה הכל כדי להשוות בכוחות עצמו אך הבעיטות שלו היו גבוהות מידיי והסגירה עליו הייתה כפולה ולעיתים משולשת. בשלב מסוים המשחק התחמם גלש לפסים אלימים ורוברטו קרלוס ביצע עבירה גסה על מנדייטה וספג כרטיס צהוב. בדקה ה-62 ראול כמעט הפתיע את קניזארס בניסיון הקפצה ספקטאקולארי אך השוער הותיק היה מוכן. 

בדקה ה-67 גם קניזארס לא יכל להושיע. הוצאת חוץ ארוכה של רוברטו קרלוס נהדפה לא מספיק טוב על-ידי שחקני ולנסיה. מקמנמן הרגיש שזה הרגע שלו ובבעיטת יעף מפתיעה, קסימה, מדהימה, מרגשת ונתקעה היטב ברשת, הכל ביחד - שלח את הכדור לפינה הימנית. 2:0 לריאל מדריד והמשחק היה נראה גמור. ולנסיה ויתרה עליו. אדריאן אילייה נכנס במקומו של חרארדו במגמה התקפית אך גם הקטור קופר ידע שבערב כזה הגביע לא ינחת אצל הקבוצה שלו. גם דל-בוסקה ביצע את החילוף הראשון שלו ושלח למגרש את סאביו במקומו של מוריינטס.

בדקה ה-75 נכבש שלא רק הביא, לפחות מבחינה התוצאה, לאחד ממשחקי הגמר החד-צדדים בהיסטוריה, אלא גם הוא אחד הזכורים ביותר בתולדות המפעל: כל שחקני ולנסיה תפסו במקום ברחבה של ריאל בכדור קרן במטרה להציל את המולדת ולצמק את התוצאה, להחיות את הגמר הזה. הכדור הגיע לסאביו ששלח מסירה מדויקת כסרגל לראול. החלוץ הספרדי הענק דהר כמעט 70 מטר, הזמין את קניזארס לצאת אליו, עקף אותו וגילגל לרשת ברגל ימין החלשה כשגם גליץ' של שחקן ולנסיה לא עוזר. 3:0 לריאל מדריד, ואיך יורם ארבל אומר? - הללויה! מכינים את השמפניות. ראול, שבאותה עונה השתיק את הקאמפ-נואו - פשט את חולצתו והקדיש את השער לבנו.

מייד עם הבקעת השער גם דל-בוסקה שניסה לשדר פאסון, נשם לרווחה והבין שהמשחק הוכרע. זה היה זמן מעולה מבחינתו כדי לתת כבוד לשתי אגדות של ריאל מדריד. הקפטן הוותיק מנואל סאנ'ציז ואחר-כך הבלם פרננדו היירו, שסבלו מעונות חלשות ומים של פציעות, קיבלו הזדמנות להרגיש את האווירה באותו ערב קסום בפריז. ראול ומוריינטס נשאו בגאווה את דגל ספרד באחת התמונות הזכורות במפעל(למעלה) ועוד גביע נכנס לארון. "ראול ורדונדו מחקו את ולנסיה. ריאל מדריד שוב אלופת אירופה", נכתב באל-מונדו דפורטיבו בתסכול לאחר המשחק.  "ראול ורדונדו, רדונדו וראול. שני שחקנים שהיו מעל הגמר הזה". ראול היה נרגש מאוד לאחר הגמר, כשבגיל 22 יש לו בארון כבר שני גביעי אירופה. "חזרנו למקומנו הטבעי, הכי טובים בעולם", אמר. ומה יש לרדונדו להגיד? "הרגשנו מהדקה הראשונה שאנחנו אלופי אירופה".  כן, זהו סיפורה המרגש של הזכייה השמינית של ריאל מדריד במפעל. בחלוף שנתיים ניפגש שוב בדיוק באותו המעמד.

ההרכבים: 

ריאל מדריד(5-3-2): 

קסיאס. 
ר.קרלוס, הלגרה, קראנקה, א.קאמפו, סאלגדו(היירו, 84) 
מקמנמן, רדונדו 
ראול 
מוריינטס(סאביו, 71), אנלקה(מ.סאנצ'יז, 79). 

ולנסיה (4-5-1): 

קניזארס. 
חרארדו(אדריאן אילייה, 68), פלגרינו, דיוקיץ, אנגלומה. 
קילי גונזאלס, פרינוס, ג'רארד, מנדייטה, אנגולו. 
קלאודיו לופז. 

שפט: סטפאנו בראשי(איטליה);